<h1>רבינו ירוחם מישרים נט"ו ח"ב</h1>
<h2>דף יא.</h2>
נותן לו מתנה בחצר משתמרת קנה אפילו אינו עומד שם ובחצר שאינה משתמרת צריך לעמוד בעל (המצר) [החצר] בצדו ואינו צריך אמירה כלומר תזכה לי חצרי או שדי ואם אמר תזכה לי חצרי בכל מציאות שיבאו לתוכה היום דבריו קיימים אפילו בחצר שאינה משתמרת והוא דיצא לו שם מציאה בעיר וצריך שיכוון שיקנה לו חצרו או חצר מהלכת וחצר מהלכת לא קנה אלא בספינה שאינה חשובה מהלכת. ואם הוא צבי שבור או גוזלו' שלא ברחו אף על פי שרץ אחריהם מגיען קנה במתנה כיון שדעת אחרת מקנה לו דמגולגלין כמונחין דאמו לענין מתנה בחצרו ובפי' משתמרת לדעתו וכן כתב הר' יונה ורמ"ה גטין מציעא קמא.
<h2>דף יב.</h2>
אויר שסופו לנוח כגון זרק ארנקי בתוך בית א' או בתוך חצר של חבירו והפקירו קודם שנח או נתנו במתנה לו קנה בעל הבי' אבל אם אין סופו לנוח כגון זרק ארנקי כלומר כיס של מעות בפת' זה של חבירו ויצא בפתח אחר ועודנו תו' אויר חבירו הפקיר ונתנו לו במתנה בעיא ולא איפשיטא ואם הוא הפקיר או נכנס בפתח זו ונתנו לו קנה בעל הבית ואם אין סופו לנוח בעי' ולא איפשיט' ויכול לחזור בו נותן מציעא. איניש דעלמא שסמוך על שולחנו אין ידו כיד בעל הבית אבל בנו ובתו הסמוכין לשולחנו ידן כידו אפילו גדולין ידם כידו מציעא.
<h2>דף מט.</h2>
דברים בעלמא כגון שאומר אתן לך כך יש בהם מחוסרי אמנה במתנה מועטת אבל במתנה מרובה אינו סומך דעתו של חבירו שיתננה לו שיודע שמפליגו אמר ליתן מתנה לחבירו מותר לחזור בו אם לא יאמר בדעת גמורה. ואם אמר לשלוחו תן כך לפלוני אם המקבל עני אין צריך לאימלוכי בנותן כלומר אינו צריך השליח לשאול לו פעם שנייה אם יתנה לו ואם עשי' הוא צריך לאימלוכי ביה מתנה מועטת שכתבתי סומך המקבל שיתננה לו ומחסר אמונתו כשאין נותנה לו מציעא כתובות. אם כתוב בשטר מתנה שקבל אחריו' מב"ח משמע מדבריו שלא קבל אחריות דמעלמא כגון נמצא' שלו כך מוכח [ב"ב מ"ד ע"ב]. אמר לשלוחו תן חפץ זה לפלוני אין צריך לאימלוכי ביה כלומר לחזור לנותן שיכתבו ושיתנו ואף על גב דלא אמר כתבו וחתמו והבו ליה מאחר שקנו מיניה סתם קנין לכתיב' עומד ואין צריך לאימלוכי ביה כדאמרינן אבל לא קנו מיניה אף על גב דאמר כתבו וחתמו והבו ליה צריך לאימלוכי משום דלא הקנ' לו אבל הכא מדלא הקנה לו מיד בקנין חליפין אין דעתו להקנו' לו מיד כתובות. המפקי' שום דבר מן התורה הוי הפקר אפילו בפני חד אבל חכמים אמרו שצריך ג' א' זוכה וב' מעידים וכן יפקיר אפילו קרקע וכתב רבינו האיי דה"ה דבינו לבין עצמו הוי הפקר (ואם אמר חוץ מפלו' תמצא בדיני מציאה ח"א) נדרים.
